#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]נעל או גדר או פרץ, מתי צריך שיאמר לו המקנה ""לך חזק וקני""? ומתי מועיל אף כשלא אמר לו כלום?          2]כשהמוכר לא אמר לקונה ""לך חזק וקני"" והחזיק הקונה לא בפני המוכר, מי יכול לחזור בו מהמקח - רק המוכר או גם הקונה?       3]האם דין מתנה כדין מכירה כלפי אמירת ""לך חזק וקני""?"	"1.בפניו לא צריך לומר לו כלום, שלא-בפניו צ""ל לומר לו ""לך חזק וקני"".  2. שתיהם. [הגרעק""א]    3.שוים."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"המוכר מסר מפתח לקונה:1]האם קנה הקונה ע""י מסירת-המפתח לבד?  2]מסר המוכר לקונה את המפתח ואח""כ החזיק הקונה שלא בפני-המוכר, האם קנה? ומה הטעם?"	"1. לא.         2. כן - כי מסירת מפתח מועילה כמו שאמר המוכר לקונה ""לך חזק וקני"" שקונה בחזקה אפילו שלא בפניו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה בור ומסר המוכר לקונה את הדלי של הבור:1]האם קנה הקונה ע""י מסירת-הדלי לבד?  2]החזיק הקונה שלא בפני-המוכר אחרי שמסר המוכר לקונה את הדלי, האם קנה? ומה הטעם?"	"1. לא.                   2. כן - כי מסירת הדלי מועילה כמו שאמר המוכר לקונה ""לך חזק וקני"" שקונה בחזקה אפילו שלא בפניו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] האם קנין חזקה מועיל גם בשדה וגם בבית?  2] האם קנין חזקה מועיל גם במכירה וגם במתנה?      3] איזה 3 פעולות הידועות  שמועילות לחזקה?   4] האם יש שיעור לחזקה - כגון שאת ה""גדר"" יעשה בגודל מסויים וכיוצ""ב?"	1.2.כן.                                 3. נעל או גדר או פרץ.                  4. אפילו בכל שהוא קנה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]נעילת-דלת, האם נחשבת לחזקה? וא""כ, האם מספיקה נעילת-הדלת אף ללא פתיחתה? ומה הטעם?    2]כשנעל את הדלת ואח""כ פתחה, ממתי קנה - מזמן הנעילה או מזמן פתיחתה?"	"1.השו""ע פוסק כשיטת הרמב""ם שהוא חזקה רק כשגם פתח אחרי הנעילה - שעי""ז מראה שנעל לשם קנין.  2.אחרי שפתח קונה למפרע מזמן הנעילה - כי ע""י הנעילה התברר שהנעילה היתה לצורך חזקה. [סמ""ע]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באופנים הבאים האם נחשב לחזקה: 1]כשלפני שקנה את השדה היה בשדה גדר נמוך מ-10 טפחים שלא היה מונע בנ""א להיכנס לשדה והקונה הגביה את גובה הגדר ועדיין הוא נמוך מ-10 טפחים אך הוא מונע בנ""א ליכנס?           2]כשהיו יכולים בנ""א ליכנס וע""י הגבהת-הגדר עדיין בנ""א יכולים ליכנס לשדה אך יותר בקושי?       3]כשהגדר שהיה בשדה לפני שקנאו היה מונע לגמרי בנ""א ליכנס והקונה הגביה את הגדר? ומה הטעם?"	"1.2. כן.  [הטור לומד בשיטת הרמב""ם שבפחות מ-10 אי""ז חזקה, ודחאו הב""י וכך פוסק הרמ""א שכל שמועיל, לא אכפ""ל בגובהו]      3. לא - כי אע""פ שהוסיף בגדר, לחזקה לא מועיל אא""כ מועיל לתיקון-השדה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]העמיד דלת לפתח, האם נחשב לחזקה? והאם יש חילוק בין חזקה רגילה למעמיד דלת בנכסי-הגר? וא""כ, מה הסברא בו?   2]חיבר מנעול לדלת ולא נעל, האם נחשב לחזקה?"	"1נחלקו הראשונים בו, והרמ""א פוסק שקנה, ולמד הסמ""ע שרק כאן מועיל חזקה ע""י העמדת-דלת ומשום שדעת-אחרת מקנה משא""כ בנכסי הגר, הב""י לא מקבל את החילוק ולכן מפרש הט""ז שבשתיהם קונה בהעמדת-דלת ובלבד שהדלת תמנע אחרים להיכנס בה.בנכסי-הגר.                  2.נחלקו הראשונים בו, והרמ""א פוסק שקנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשלפני שקנה את השדה בנ""א היו יכולים להיכנס לשדה בקושי וע""י הרחבת-הפתח בנ""א יכולים ליכנס בקלות, האם נחשב לחזקה?"	כן.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים ה ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באופנים הבאים, האם נחשב לחזקה:1]הניח אבן בשדה כשהנחת האבן מונעת את המים שבשדה לצאת החוצה?  2] הוציא אבן מהשדה כשהוצאת האבן גורמת שיכנסו מים לשדה?	1.2. כן - כי עשה פעולות שמועילות לשדה.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים ה ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באופנים הבאים, האם נחשב לחזקה:1]כשנהר עמד ליכנס לשדה שקנה והניח אבן בשדה למנוע את המים ליכנס לשדהו?                 2]כשכבר נכנס נהר לשדהו, הוציא אבן מהשדה כשע""י הוצאת האבן המים שנכנסו לשדהו יוצאים?  ומה הטעם?                                  3]עשה את א' מב' הפעולות הנ""ל בפני-הבעלים או בנכסי-הגר - שאין בזה מצות השבת-אבידה, האם קנה?"	"1.2.לא - כי אין בזה הוראת-בעלות של מחזיק שהרי אף אדם זר מצווה לעשות זה מדין השבת-אבידה.                               3. נחלקו הפוסקים, הגרעק""א כתב שהוי חזקה - שהרי ל""ש בזה הטעם של השבת-אבידה, והניח בצ""ע, אבל השער-המשפט מביא א""ד הרמב""ן בסוגיא שאף כשאין מצות השבת-אבידה כמו בפניו או בנכסי גר לא קנה כי אין דרך-הקנאה בכך והוא מזדרז כדי שלא יהיה עליו שם של ""מפסיד""."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים ה ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה שדה והלך בה:       1] האם קנה ע""י ההילוך?             2] מה הסיבה שבשביל של כרמים קונה  ע""י הילוך?                            3]את מה הוא קונה ע""י ההילוך?                         4]קנה מחברו מקום בביהכנ""ס וישב בו, האם הישיבה  היא קנין-חזקה?        והאם הוא תלוי בשיטות הראשונים האם השתמשות נחשבת לחזקה? ומה הטעם?"	"1.לא קונה.          2.כיון שאינו עשוי לשימוש אחר חוץ מללכת בו, כשמשתמש בדבר בשימוש המיועד לו קונה.           3.נחלקו הפוסקים, דעת הנתיה""מ להלן [בסוף הסימן בתשובה הארוכה] והקצוה""ח לעיל [סימן קפ""ט כן מבואר שם] שלא קונה אלא את ההילוך, אבל דעת ריו""נ בסוגיא וכך למד המהרי""ט שעליו נחלק הנתיה""מ שקנהו לגמרי שיהא שלו - ואף יכול לחפור בורות במקום ההילוך שקנה.    4.כן [ט""ז] והוא לכו""ע כיון שיש לו הנאת-הגוף בישיבתו .[נתיה""מ]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]שוכר-דירה והמשכיר מוכר לו את הדירה והשוכר רוצה לקנותה בחזקה, האם בפעולות של שימושי-דירה שהיה רגיל לעשות בתור שוכר יכול לקנות מדין חזקה?    רשות: 2]הוראת-הבעלות שצריך שתהיה בחזקה, האם היא הוראת-בעלות כלפי הבעלים או כלפי אחרים?	"1.נחלקו  הפוסקים והביאם הפ""ת, הב""י סובר וכך פוסק הרדב""ז המובא בפ""ת שלא ומשום שלא ניכר בזה הוראת-בעלות, והב""י מוכיח כן משיטת הרא""ש, והמחנ""א חולק והוכיח מהריטב""א שמהני.    2. יל""ע מהו הגדר של ניכר שצריך בחזקה הוא האם כלפי אחרים או כלפי המוכר - שיעשה הקונה פעולה מיותרת עבור חזקה הוא קונה בה, ונראה להוכיח כצד זה, מדעת ר' אליעזר שקונה בחזקה ע""י הילוך, והרי בהילוך לא ניכר לאחרים שבא לקנותה, ולא מסתבר שבזה נחלקו ר""א ורבנן האם צריך שיהיה ניכר בחזקה - שהרי לא נחלקו אלא על הילוך, וע""כ שאם הקונה מסכם עם המוכר שיקנה אותה ע""י הילוך, ה""ז נחשב לחזקה - כיון שהמוכר יודע שהקונה קנאה ע""י הילוך, והטעם שבנעילה לחוד לא קונה אע""ג שהקונה יכול לסכם עם המוכר שהולך כדי לקנות, כי צריך שהקונה יעשה פעולה-מיותרת, ולא נחשבת הנעילה לפעולה-מיותרת עד שיפתח את הדלת מיד אחרי נעילתה, וכן אין השוכר קונה באותם פעולות שעשה בהם תוך כדי השכירות - כי כל הפעולות שהשוכר עשה לפני שקנה אינם נחשבות  לפעולות מיותרות עד שיעשה פעולות חדשות שלא עשה כשהשכיר, אך לעולם אין צריך בחזקה שיעשה דוקא דבר שניכר כלפי אחרים, ועדיין צ""ע."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מועיל לעשות חזקה ע""י גוי:      1] כשהגוי מקבל ממנו שכר? ומאיזה דין הוא?              2] כשלא מקבל ע""ז שכר אך הרגילות לעשות כן ע""י גוי?                   3]כשלא מקבל ע""ז שכר ואין רגילות לעשות כן ע""י גוי בחזקה ובשאר הקנינים? ומה הטעם?"	"1.נחלקו הפוסקים, המחנ""א והנתיה""מ סוברים שאפשר - כי העיקר שנעשה ע""י הקונה או בשליחותו ובתנאי שיקבל הגוי שכר ומדין יד פועל כיד בעה""ב, הגרעק""א [בהגהות על המחנ""א] חולק וסובר שלא אמרו בזה יד פועל כו' .              2.אך מ""מ סותם כאן הגרעק""א בשם הערך-לחם שאם הרגילות לבנות  ע""י גוי, חל הקנין.<br>3.דעת הקצוה""ח בתשובתו לנתיה""מ שבסוף הסימן שיל""ח בין הקנינים, שחזקה מועיל אף ע""י גוי או בהמה והעיקר שמחמתו נעשית החזקה אך שאר הקנינים לא מועיל אלא ע""י מי שהוא בר שליחות, אבל הנתיה""מ סובר שלא מועיל לעשות את הקנינים ע""י גוי אלא כשהוא פועל שלו ומדין יד פועל כיד בעה""ב וזה מועיל בכל הקנינים [חוץ מקנין יד]."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה הילוך בשביל של כרמים, כמה שיעור-השטח שקנה ללכת בו כשיש מחיצות בין הכרם לשביל? 1] לדעת השו""ע?  2] לדעת הרמ""א?  3]כשאין מחיצות, לדעת השו""ע?  4] לדעת הרמ""א?"	1.את כל השטח שיש בין-המחיצות.                                     2.שטח שיכול להעביר בו משא של זמורות.               3.כדי רוחב שצריך לישא זמורות, ואם רוצה לקנות יותר, עליו ללכת יותר.                    4.רק כמו השיעור שצריך כדי להגביה רגל ולהניח רגל, ואם רוצה יותר שטח, עליו ללכת  יותר ויקנה בכל הליכה כשיעור שיניח בה את רגלו.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיף ז	התשובה לשאלה 2 הוא אותה תשובה לשאלה 3 - שבשתיהם קנה את אותו שיעור.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שכר ממשכיר אחד 10 בתים מפוזרים ב-10 מדינות ועשה חזקה באחד הבתים, מתי לכו""ע קונה בחזקה אחת את כל הבתים ששכר? מתי נחלקו הפוסקים לשיטת הרמ""א שבמתנה לא קונה עד שיחזיק בכל שדה?:1] כששילם למשכיר את התשלום על כל השכירויות?    2] כשלא שילם כלום למשכיר - כיון שמדינא פטור שהרי שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף?"	"1. לכו""ע קנה.                     2.לשיטת השו""ע שכשל""צ לשלם כמו מתנה קונה בחזקה את כל הבתים, אף בשכירות כיון שמדינא א""צ לשלם למשכיר עד סיום השכירות שהרי אינה משתלמת אלא לבסוף, קונה בחזקה אחת,                 אך לשיטת הרא""ש שבמתנה אינו קונה עד שיחזיק בכל שדה בפני עצמה, נחלקו הפוסקים האם אף בשכירות אינו קונה עד שיחזיק בכל בית, דעת הדרכ""מ והגר""א שאינו קונה עד שיחזיק בכל בית ובית, דעת הסמ""ע שקונה בחזקה אחת כי בזה שהמשכיר הסכים להשכיר לשוכר, זה נחשב שהמשכיר זקף את תשלום השכירות במלוה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בא לקנות בבת-אחת כמה קרקעות ושילם על הכל ועשה חזקה רק בקרקע אחת, האם קנה את כולם?: 1]כשקנה 10 שדות מפוזרות ב-10 מדינות מאותו מוכר ואין השימושים של השדות שווה - שחלק מהם בהר וחלק בבקעה? ומה הטעם?              2]כשקנה 10 בתים או 5 בתים ו-5 שדות? ואיך הסיבה הנ""ל שב-10 שדות שייכת גם בבתים?             3]קנה מאותו מוכר ב' שדות הסמוכות אחת לחברתה ולא שילם על ב' השדות, האם בחזקה אחת קנה את ב' השדות?   4]קנה 10 אילנות ללא הקרקע עצמה ושילם על כולם ועשה חזקה רק באילן אחד, האם ע""י החזקה באילן אחד קנה את כל ה-10 אילנות או שעליו לעשות חזקה בכל אילן בפני-עצמו?  5]קנה שדה ו-5 עבדים ושילם על השדה ועל 5 העבדים ובזמן שעשה חזקה בשדה נמצאים העבדים בשדה, האם קנה גם את העבדים או שצריך לעשות קנין בנפרד גם בעבדים?"	"1. כן - כי סדנא דארעא חד הוא.     2.כן - כי אע""פ שהבנינים מפסיקים ומחלקים, הקרקע שעליהם עומדים הבתים הם מצרפים לכולם.         3.נחלקו הפוסקים, דעת הלבוש שקנה - כיון שהם נחשבים לשדה אחת, דעת הסמ""ע וכך מפורש בטור שלא קנה אלא את מה שהחזיק בה, [ובפשטות יסוד המחלוקת היא, שלדעת הלבוש רק כשבא לקנות דבר שלא נמצא לפנינו, לא סמכא דעתיה להקנותו ללא שישלם על כולו, משא""כ ב-2 שדות צמודות שלפנינו שפיר קונה בחזקה אחת את כולם.]                4.בחזקה אחת קנה את כולם.[נתיה""מ להלן סימן קצ""ג סק""א בחידושים]ולפשנ""ת בדעת הלבוש, אף כשלא שילם על כל האילנות והעבדים כשהם לפנינו קונה בחזקה אחת את כולם.                    5.בחזקה שעשה בשדה קנה את העבדים כיון שגם שילם עליהם ומשום שעבדים נחשבים כקרקע כלפי קנין דאורייתא של חזקה.[סמ""ע להלן סימן ר""ב ס""ק ט""ו]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה 10 שדות מפוזרות ב-10 מדינות מאותו מוכר ועשה חזקה רק בשדה אחת ושילם למוכר רק חלק מהתשלום, האם קנה את כל השדות?: 1]כשאמר לו המוכר ""חזק וקני באחת השדות בשביל כל השדות""?                                 2]כשהמוכר לא אמר לקונה כלום, האם קנה את השדה שבה החזיק או קנה אף שדות נוספות אך לא את כל ה-10? וא""כ, כמה?                           3]סיכם עמו לקנות  10 שדות ושילם רק חלק מהתשלום של כל שדה אך עשה חזקה רק בשדה אחת, האם קנה רק את השדה שהחזיק בה או את כל ה-10 שדות?"	"1.כן, ואפילו כשהקונה לא שילם כלום למוכר. [רשב""א המובא בנתיה""מ סק""ה]     2.את השדה שבה החזיק, תמיד הוא קונה, ובנוסף מכח החזקה שעשה באחת מהם יכול לקנות שדות נוספות כנגד הכסף ששילם.[ולדוגמא כשכל שדה עולה 1,000 ושילם 2,000 והחזיק באחת קנה ב' שדות]                                3.הגרעק""א מביא שנחלקו בזה הראשונים, שדעת הנימוק""י שקנה את כולם, ודעת הרשב""א והר""ן וכך הנתיה""מ סותם מדנפשיה שלא קנה אלא את השדה שבה הוא החזיק."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נתן לחברו במתנה 10 שדות שמפוזרות ב-10 מדינות ומקבל-המתנה החזיק באחת השדות: 1] האם קנה בחזקה אחת את כל השדות? ומה ההלכה למעשה? ומה הם הסברות לכל שיטה?   2]כשהנותן אמר למקבל: ""חזק וקני בשדה אחת בשביל כולם"" והחזיק, האם לכו""ע קונה בחזקה אחת את כולם?"	"1.נחלקו הראשונים והפוסקים, שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שקנה - כיון שא""צ לשלם כלום, שיטת הרא""ש וכך פוסק הרמ""א שלא קנה אלא את השדה שבה החזיק, ומשום שאנו אומדים את דעתו של הנותן שמכיון שאיננו עתיד לקבל תשלום על השדות, הוא רוצה להשאיר לעצמו לחזור בו כל זמן שעדיין לא החזיק בה המקבל.                             2. כן.[רא""ש המובא בטור]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בבת-אחת קנה ושכר מאותו אדם כמה בתים ושילם על כולם ועשה חזקה רק באחד הבתים, האם ע""י החזקה קנה את כולם?: 1]כשעשה את החזקה בא' הבתים שקנה ממנו?    2]כשעשה את החזקה בא' הבתים ששוכר ממנו?"	1.2. קנה.	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים יד' וט""ז"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1]שכר קרקע צחיח-סלע ושטח בה פירות או העמיד בהם בהמות, האם לשיטת השו""ע שהשתמשות כזו במכירה היא קנין-חזקה, האם אף בשכירות קונה בה?     2]שוכר שקנה ע""י השתמשות, האם יש חילוק באיכות של הקנין שקנה בין אם קנאו ע""י נעל או גדר לבין כשקנה ע""י השתמשות כזו? ומה הנפק""מ בזה?       3]האם החילוק שיש בשוכר בין כשקנה ע""י השתמשות לבין כשקנה ע""י נעל קיים אף בקונה לצמיתות ע""י השתמשות?"	"1.נחלקו הפוסקים, המהרי""ט סובר שלא קונה והביא ראיה לזה מהגמ', אך צ""ב הטעם בזה, המחנ""א והנתיה""מ סוברים שקונה.<br>2.אלא שנראה שיש חילוק בין המחנ""א לנתיה""מ: מהמחנ""א נראה שס""ל שקנאו לגמרי באותו איכות כמו מי שקנה ע""י נעל או גדר - שהרי כתב שכמו ששביל נקנה ע""י הילוך כך שכירות שקונה את ההשתמשות ודאי שהשתמשות תוכל להיות מעשה-קנין, אך הנתיה""מ כתב שמ""מ יש חילוק באיכות-הקנין שיש לשוכר לפי מעשה הקנין שעשה, שכשהחזיק ע""י נעל או גדר, קנאו בקנין-הגוף לפירות ונפק""מ שאם יפול מציאה או הפקר למקום ששכר יקנהו השוכר, אבל כשקנה ע""י השתמשות, קנאו רק בקנין-פירות ואם יפול לשם מציאה יזכה בה המשכיר ולא השוכר.     3. לא - כי שם ודאי שהגדר לדעת השו""ע שקנאו בקנין-הגוף בצורה מוחלטת  הואיל שהשדה נהייתה שלו לצמיתות - כי בודאי לאחר שקנאה, המציאות שיפלו שם יהיו שיייכים רק לו."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים יד' וט""ז"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנה שדה ועשה בה א' מהפעולות הבאות, האם קנאה בקנין-חזקה:  זרעה או חרש בה או זמר בה את פירותיה או היה בשדה גבשושית והסיר את הגבשושית?	כן.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים ח' ט' י' ויא'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנה שדה וחפר בה מעט, מתי קנאה בקנין-חזקה? ומתי לא?<br>1]כשהשדה עומדת לחרישה?                    2]בשנה שמוביר את השדה ואיננה עומדת לחרישה?	1.כן. 2. לא.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים ח' ט' י' ויא'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנה בית  שיש בו באיזה-מקום בבית  חור וסתמו, האם סתימת-החור נחשבת לחזקה?	כן.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים ח' ט' י' ויא'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	1]קנה או קיבל-מתנה שדה שסמוכה לשדה שיש לו וחיבר את מיצרי-השדה לשדה אחת, האם זה נחשב לחזקה וקנאה? ומה הטעם?<br>2]קנה מאותו מוכר ב' שדות הסמוכות אחת לחברתה ולא שילם על ב' השדות, האם בחזקה אחת שעשה באחת השדות קנה את ב' השדות?	"1.כן [שו""ע סעיף ז'] - שהרי עשה תיקון לשדה.                      2. נחלקו הפוסקים, דעת הטור וכן פוסק הסמ""ע [ס""ק י""ט] שלא קנה אלא את מה ששילם עליה, דעת הלבוש שקנה - כי זה נחשב לחזקה בב' השדות, ויל""ע שכשיחבר את ב' השדות לשדה אחת, אף לטור ולסמ""ע יועיל לקנות עי""ז את ב' השדות כי זה נחשב שעשה חזקה בב' השדות."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה בית או שדה וצבר בו פירות או נתן בתוכו את כליו או ערך בו שולחן ואכל בו,  האם הוי חזקה?  1]לדעת השו""ע?    2]לדעת הרמ""א?   3]במה תלויה מחלוקתתם?"	"1.כן.    2.לא.  3.לשו""ע קונה ע""י השתמשות שמועיל לקונה, לרמ""א לא קונה. [כן מפורש בגר""א שהרמ""א חולק על סעיף זה]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים ח' ט' י' ויא'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנה בית או שדה והציע בו מצעות ולא שכב עליהם, האם הוי חזקה:1]בנכסי הגר?   2]במוכר רגיל?    3]במוכר רגיל ושכב עליהם?   ומה התחדש כאן יותר מכל חזקה רגילה? מה הם סברות המחלוקת האם רק בנכסי-הגר קנה?	"1.נחלקו הראשונים והפוסקים, לדעת השו""ע קנה, והרמ""א מביא י""א שלא קנה ללא שכיבה.                                2.לא קנה.                          3. נחלקו הפוסקים, השו""ע פוסק שקנה, והתחדש כאן שלא רק עשיית פעולה שיש בה תועלת לגוף-הקרקע היא חזקה אלא אפילו כשאין בה תועלת לגוף-הקרקע אלא הוא שימוש חשוב מחמת שלעושה הפעולה יש  בה הנאת-הגוף, הוא חזקה, הגר""א סובר שלא קנה כי רק בנכסי הגר קונה בזה, אך הב""י כתב שכ""ש הוא במוכר רגיל שיש דעת מוכר שמתכוונת להקנותו, ולכן פוסק השו""ע שגם במוכר רגיל קונה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים ח' ט' י' ויא'	בשאלה 1 ושאלה 3 הוא מחלוקת הפוסקים.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אסף פירות בשדה שקנה, האם החזיק :1]במכירה, לדעת השו""ע? ולדעת הרמ""א?   2] בהפקר?   3]בנכסי-הגר? ומה הטעם?    4] אלו 2 חילוקים מתוך 3 התבארו בסעיפים הללו בין מחזיק בנכסי-הגר למחזיק אחר?"	"1.לשו""ע קנה, משום שהשתמשות היא חזקה ובצירוף שדעת-המוכר מקנהו, [נתיה""מ] לרמ""א לא קנה כי לא מחזיק ע""י השתמשות [גר""א].                 2.3.לא. <br> 4.הציע מצעות ולא שכב - במוכר רגיל, לשו""ע לא קנה ובנכסי-הגר קנה.<br>הציע מצעות ושכב - במוכר רגיל, לשו""ע קנה לגר""א לא קנה אלא בנכסי-הגר, בנכסי הגר לכו""ע קנה. <br>קונה אסף פירות - בנכסי-הגר לא קנה ובמוכר רגיל קנה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים ח' ט' י' ויא'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מוכר-שדה נתן לקונה את הפירות שאסף בשדה שמכר לו, האם מסירת-הפירות של המוכר לקונה  נחשבת לחזקה של הקונה? 1]לדעת השו""ע?   2] לדעת הרמ""א? ובמה תלוייה המחלוקת?"	"1.כן.                        2. לא - כיון שלא מחזיק אלא ע""י תיקון בגוף-הקרקע. [גר""א]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים ח' ט' י' ויא'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קרקע שמכונת ""צחיח-סלע"" - שלא ניתן לקנותה ע""י נעל גדר ופרץ:<br>1]האם שטיחת-פירות או העמדת בהמה נחשבת לחזקה לקנותה?<br>2]לשיטות שלא קונה, האם קונה ע""י הצעת מיטות ושכיבה? ומה הם הסברות בנידון? <br>3]לשיטות שלא קונה, מה החילוק בן אם שילם למוכר או לא שילם?    4]לשיטות שקונה, האם גם בקרקע שיכול להחזיק בה בחזקה רגילה יכול לקנותה ע""י העמדת בהמות או שטיחת פירות?"	"1.נחלקו הראשונים והפוסקים, שיטת הרמב""ם וכך פוסק השו""ע שכן - מפני שהשתמשות נחשבת לחזקה, שיטת הראב""ד וכך פוסק הרמ""א שלא קונה אלא ע""י תיקון בגוף-הקרקע.<br>2.נחלקו הפוסקים לשיטת הראב""ד והרמ""א האם קונה ע""י הצעת מיטות ושכיבה בה, הדרכ""מ כתב שלא קונה, אבל הסמ""ע כתב שקונה מפני שיש בה הנאת-הגוף.<br>3.השער-המשפט כתב שכששילם, קונה בקנין-כסף - כיון שההשתמשות של הקונה גורמת לסמיכות-דעת מצד הקונה והתשלום גורמת לסמיכות-דעת של המוכר, הרי זה דומה למקום שכותבים שטר שאע""פ שאינו קונה ללא שטר מ""מ קונה בחזקה משום שסמכא-דעתיה של הקונה כיון שהקרקע ברשותו.<br>4.נחלקו הפוסקים, הגרעק""א סותם את המהרי""ט שלא, אבל במג""מ מבואר שקונה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים ח' ט' י' ויא'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רוצה לקנות דירה בקנין-חזקה, האם יכול להחזיק ע""י פעולה שמותר לעשותה בשבת?"	"הנתיה""מ מחדש שאין חזקה אלא במלאכה שאסור לעשותה בשבת, אבל האבנ""מ בתשובה חולק וכתב שודאי שחזקה מועילה אף בדבר שאיננו נחשב למלאכה בשבת."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים יד' וט""ז/תשובת הנתיה""מ לקצוה""ח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"סיכם עם מוכר לקנות ממנו דירה ועשה חזקה בדירה אך לא שילם למוכר והמוכר לא עייל ונפיק אזוזי וגם לא כתבו שטר והוא מקום שרגילים לכתוב שטר: 1]האם קנה? ומה הטעם? ומה זה שונה מקנין-כסף שאינו קונה ללא שטר במקום שרגילים לכתוב שטר?         2] האם בזה""ז הדין כן?"	"1. כן, ומשום שעשה מעשה בגוף-הקרקע.<br>2.יל""ע האם חזקה קונה ללא שטר שהרי י""ל שלא סמכא-דעתיה דהקונה לקנות רק בחזקה וללא חוזה ושטר וללא גמר -התשלום, שמא ה""ז כמו שהתנו בפירוש שלא יקנה בחזקה לבד, ואמנם החזו""א כתב [חו""מ ליקוטים סימן ט""ז סק""ה] שהרישום בטאבו לא מעכב את הקניה קנה, מ""מ כשלא גמר לשלם וללא חוזה מסתבר שלא תועיל חזקה כלל."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים יד' וט""ז"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה דירה-חריבה ע""מ לשפצה ולא עשה בה שום קנין והתחיל לשפצה ושבר בה את חלק מהקירות שמתכנן לשבור ועכשיו הקונה חוזר בו, האם ע""י שבירת-הקירות קנאה בחזקה? ומה הם הסברות בנידון זה?"	"נחלקו הנתיה""מ והאבנ""מ, דעת הנתיה""מ שלא קונה מב' טעמים: א]ששבירה איננה תיקון אלא הרס ולחזקה בעי תיקון.   ב]איננו יכול להחזיק אלא כשגמר לשבור את הקירות שרוצה לשבור, אבל לא כשמתכנן לשבור יותר,         האבנ""מ חולק על ב' הטענות וסובר שלא צריך שיגמור לשבור וכן אפילו בהרס כשמטרתו לתקן בו קונה בחזקה."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים יד' וט""ז/תשובת הנתיה""מ לקצוה""ח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעל-מגרש מכר מגרש כדי להניח בו קראוון לביהכנ""ס ועדיין לא עשו חוזה ולא שילמו ובפני המוכר יישרו את האדמה כדי להניח בו את הקראוון [או שאמר לגבאי-ביהכנ""ס:"" לך חזק וקני""] ועכשיו חוזר בו הקונה, האם במה שיישרו את האדמה קנאו ע""י חזקה?"	"מצד 2 סיבות יל""ע שמא הוא חזקה: <br>1.האם יישור הקרקע לצורך העמדת-הקראוון עליו דומה לחפירת-יסודות של בנין שיש ראשונים שס""ל דנחשב לחזקה, אך גם אם נשווה את זה לחפירת-יסודות, הרי להלכה קיי""ל שלא נחשב לחזקה.<br>2.האם יישור-הקרקע דומה למציע מצעות שנחשב לחזקה, שבמציע מצעות יש ראשונים שפירשו הטעם משום שמזמין את הקרקע לשמושו וכמו אדון שקונה את עבדו ע""י שהוא מזמין את עבדו לשימושו במה שהוא מטעין את עבדו למשא, ולפי טעם זה שמא אף כאן במה שהוא הכין את הקרקע לשימושו ולהניח עליו את הקראוון, הוי חזקה, אך שיטת שא""ר הוא משום שנהנה בהנאת-הגוף במה ששכב שם וכך מפרש הסמ""ע את דין הרמ""א במה שהצריך שישכב שם, ולכן נראה שאין המוכר יכול לכוף את הקונה לקיים את המקח."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים יד' וט""ז/תשובת הנתיה""מ לקצוה""ח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה דירה ועשה בה קלקול ואח""כ תיקן בה, מה הדין למעשה - האם התיקון בה נחשב לחזקה? ומהי הסברא של הנתיה""מ? ושל הקצוה""ח?"	"לא, וסברת הנתיה""מ משום שקלקל עליו לתקן, הקצוה""ח חולק על סברת הנתיה""מ וס""ל שאע""פ שקלקל, התיקון שעשה אחריו יכול להיחשב לחזקה כי אף הקלקול היה ברשות-הבעלים         אך כתב  סברא אחרת בזה שלא החזיק, והיא: משום  ששייך לומר על הפעולות התיקון לאחר הקלקול שהוא מבריח-ארי."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים יד' וט""ז/תשובת הנתיה""מ לקצוה""ח"	"הדין שוה הו לנתיה""מ והן לאבנ""מ -= אלא שכל אחד אומר את דינו מחמת סברא אחרת."	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה דירה והתחיל לעשות בבית תיקון אך עדיין לא השלים את התיקון, האם החזיק ע""י התיקון?"	"נחלקו הקצוה""ח והנתיה""מ,  דעת הנתיה""מ שלא החזיק - כיון שעדיין לא השלים את התיקון [ואף במש""א בגמ' שהחזיק כשפרץ גדר שיוכלו לעבור בה מדובר כשלא תיכנן להמשיך בתיקון],                 דעת הקצוה""ח שקנה - שהרי בתיקון כלשהוא הוי חזקה."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים יד' וט""ז/תשובת הנתיה""מ לקצוה""ח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה דירה-חריבה והתחיל לשפצה ע""י ששבר בה חלק מהקירות, האם החזיק בזה?"	"דעת הנתיה""מ שלא קנה - ששבירת הקירות היא לא חזקה לא מיבעיא לשיטת רוב הראשונים שקיי""ל כוותייהו שלא החזיק ע""י חפירת יסודות ומשום שאין בה הנאה בעצמה אלא היא חלק מתהליך של בניה, הה""נ מה""ט גם לא החזיק בשבירת-הקירות אלא אפילו לשיטת הר""י מיגאש שקונה ע""י חפירת יסודות, לא החזיק בשבירת-קירות, ומשום ג' טעמים:א]שגם אם נחשיב את שבירת-הקירות לתיקון, רק כלפי הבית יש לזה שם של תיקון ולא כלפי הקרקע וכיון שהבית עדיין לא הושלם, אין חשיבות לתיקון שעושה בו עד שיושלם הבית.  ב]ששבירת נחשבת לקלקול ולא לתיקון.  ג]כשמתכנן לשבור עוד קירות, א""א לקנות ע""י חלק ממה שעשה."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים יד' וט""ז/תשובת הנתיה""מ לקצוה""ח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנה דירה-חריבה והתחיל לשפצה ע""י ששבר בה חלק מהקירות ופינה את האבנים והעפר של הקירות, האם החזיק בזה?"	"דעת הנתיה""מ שלא קנה - ששבירת הקירות היא לא חזקה כמשנ""ת בתשובה הקודמת, ומשום פינוי העפר ג""כ לא החזיק, לא מיבעיא לשיטת רוב הראשונים שקיי""ל כוותייהו שלא החזיק ע""י חפירת יסודות ומשום שאין בה הנאה בעצמה אלא היא חלק מתהליך של בניה, הה""נ מה""ט גם לא החזיק בפינוי-העפר והאבנים כיון שאין בפינוי תכלית הנרצה אלא אפילו לשיטת הר""י מיגאש שקונה ע""י חפירת יסודות, לא החזיק בפינוי-העפר, ומשום ב' טעמים:א]כיון שהוא הביא את העפר במה ששבר את הקירות, עליו לסלקו. ב]שהעפר והאבנים שהוא מפנה הם לא מחוברים לקרקע ואין חיוב של מלאכת-שבת על הפינוי שלהם,   וכבר הזכרנו בתשובות הקודמות שהקצוה""ח חולק על ב' הסברות הללו של הנתיה""מ,            ויל""ע לדעת הקצוה""ח לשיטת הר""י מיגאש שלא קיי""ל כוותיה שאע""פ שלא החזיק ע""י שבירת-הקירות, שמא החזיק ע""י פינוי האבנים והעפר."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים יד' וט""ז/תשובת הנתיה""מ לקצוה""ח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בית שאיננו גמור שהוריד ממנו גבשושית, האם החזיק בו?	"נחלקו הקצוה""ח והנתיה""מ, דעת הנתיה""מ שלא החזיק כי הוא נחשב לליבני בעלמא, דעת הקצוה""ח שהחזיק לא מיבעיא לשיטת הר""י מיגאש שקונה ע""י חפירת יסודות, החזיק בהורדת הגבשושית אלא אפילו לשיטת רוב הראשונים שקיי""ל כוותייהו שלא החזיק ע""י חפירת יסודות ומשום שאין בה הנאה בעצמה אלא היא חלק מתהליך של בניה, כל זה רק בחפירת-יסודות שאינה עומדת להישאר אלא עשוייה להתמלאות משא""כ בתיקוני-הבית שעתידים להישאר בבית, החזיק בהם."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים יד' וט""ז/תשובת הנתיה""מ לקצוה""ח"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"עשה קנינים ע""י בהמה או ע""י גוי - שאיננו פועל שלו, האם קנה?<br>1]כשמשך או הגביה על ידם?        2] כשהחזיק על ידם? ומה הסברא לחלק בין הקנינים?                       3]כשמשך או הגביה ע""י פועל גוי?"	"1.לא.                                       2.דעת הקצוה""ח שמועיל - משום שרק צריך שהקרקע תתוקן על ידו וא""צ לזה פרשת-שליחות שיתייחס אליו המעשה אלא מספיק שהמציאות שהחזקה נעשית מחמתו.                     3. המחנ""א והנתיה""מ לעיל חידשו שמהני ומדין יד פועל כיד בעה""ב, אך השער-המשפט והגרעק""א חלקו עליהם."	"הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/קנינים/סימן קצב/סעיפים יד' וט""ז/תשובת הנתיה""מ לקצוה""ח"		
